העכבר המצוי הוא המין הקטן ביותר בבני משפחתו בארץ. מוצאו של העכבר המצוי הוא ככל הנראה מדרום האזור הפליארקטי, אך בעקבות האדם הפך לנפוץ בעולם כולו.
בארץ, נפוץ מין זה בכל האזורים ובכל סוגי הקרקעות, בייחוד באדמות עמק הירדן, בקעת בית שאן, בגליל התחתון ובאזורי חול חמרה וכורכר לאורך החוף ובערבה.
הוא נמצא בבתים פרטיים ובתי דירות, בבנייני משק ובחצרות, בשדות, בשטחי גן ירק ובמטעים. בקיץ ייתכן מעבר פרטים מבנייני המשק אל השטחים המעובדים.
העכבר אוכל כל, בעיקר זרעים אך גם חרקים, בעלי חיים קטנים וירק. העכבר פעיל בעיקר בלילה אך ניתן למצאו גם ביום. הוא מיטיב לטפס ומסתתר במחילות אותן הוא חופר לעצמו.
העכבר המצוי מתלווה לאדם וגורם לו נזקים במקומות שונים, הוא אף נחשב למפגע תברואתי שכן הוא מעביר מחלות זיהומיות.
העכבר המצוי מתרבה בכל עונות השנה וניתן להדבירו במשך כל השנה, אם כי העדיפות להדברה באזורים חקלאיים היא בחודשי האביב, לפני עונת הריבוי העיקרית.
אסטרטגיות הדברה
פעולות הדברה מהוות טיפול משלים לפעולות מנע להתרבות עכבר מצוי.
פעולות המנע המומלצות הינם:
- פעולות למניעת חדירת עכברים הכוללות איטום נקודות צנרת מים וחיבורי חשמל, התקנת רשתות, וילונות, כילות וכיסויי מזון.
- אין להשאיר מצרכי מזון ושאריות מזון מבלי לאטמם, בעיקר בימי הקיץ.
- שמירה על סניטציה, הרחקת מזון חשוף, טיפול בנזילות ופתחי ביוב וסילוק פסולת מוצקה ופסולת בניין מהאזור.
- פעולות ההדברה כנגד עכברים משמשות כפעולות משלימות לטיפול המנע.
- ישנה חשיבות רבה לארגון יעיל של פעולות ההדברה. במשק קיבוצי יש לתאם את ההדברה בין ענפי המשק השונים ולדאוג שהיא תיעשה בבת אחת.
- הדברת עכברים נעשית בהתאם לרמת הנגיעות, לרוב מיושמת שיטת הדברה בקוביות/שקיות המכילות רעל מונע קרישה (אנטיקואגולנטים) אשר מוכנס לתיבות האכלה, המיועדות להגשת פיתיונות למכרסמים ומבוקרות במועדים קבועים. תמותת העכברים עקב אכילת הרעל מתרחשת ביום השלישי שלאחר אכילת הפיתיון.
- עם סיום תהליך ההדברה מונחות מלכודות מכרסמים לצורך ניטור ומעקב עד לפתרון המוחלט.
- אין לבצע הדברת עכברים באמצעות פיזור רעלים בשטחים נרחבים מחשש להרעלות משניות.