משפחה זו בעלת סוג אחד בארץ – חולד. מכרסם תת קרקעי מובהק, גופו גלילי ומותאם לחפירה ולחיים מתחת לפני הקרקע. אורכו כ-20 ס"מ, הנקבה קצרה מהזכר במעט. עיניהם מכוסות בעור ומנוונות וראשם פחוס לצדדים, מבנה המסייע להם בעת החפירה. כפות רגליו הקדמיות רחבות ואצבעותיו מחוברות זו לזו. שיניו החותכות גדולות וחזקות ומשמשות כלי לכרייה ולחיתוך. הוא פעיל במשך היום ובשעות הראשונות של הלילה.

מין זה מצוי בכל האזור הים תיכוני והערבתי עד הר הנגב בדרום, אך אינו מצוי באזורים בהם רמת המשקעים לשנה נמוכה מ-100 מ"מ.

החולד אוכל ירק ובעיקר איברי תשמורת תת קרקעיים של צמחים כגון: בצלים, פקעות, שורשים וכד'. הוא אוגר מזון בחדרים מיוחדים ואינו זקוק למי שתייה ומסתפק במים שבמזונו.

המחילה נעשית על ידי חפירה ברגליים הקדמיות ובשיניים החותכות, המשמשות לחיתוך שורשים ולפירור גושי אדמה קשים. העפר נדחף קדימה וכלפי מעלה על ידי תנועת הראש.

בקיץ המחילות עמוקות יותר מאשר בחורף, לשם התגוננות מפני החום והיובש ומפני שהקרקע אוורירית יותר ומסוגלת להעביר חמצן בצורה טובה יותר מהקרקע הלחה והאטומה בימי החורף הגשומים.

זהו בעל חיים טריטוריאלי ויחידאי, נמצא כי פרט בודד שומר על טריטוריה שגודלה כ-2 דונם. בעת מפגש בין שני פרטים הם תוקפים זה את זה והמנצח תופס את הטריטוריה. מספר החולדים המוערך בישראל עומד על 2.5 מליון פרטים.