נמלת האש הקטנה (Solenopsis) הינו מין פולש שנכנס בעשור האחרון לשטחי מדינת ישראל דרך בקעת הירדן באמצעות סחורות מיובאות. כיום ניתן לאתר מין זה בכל שטחי מדינת ישראל. ברגע שנמלת האש מתבססת היא פושטת על מדשאות, גנים, משתלות ואף לחצרות פרטיות ומשם לתוך מבני מגורים. בדרך כלל שמים לב אליהם לראשונה כאשר אחד מבני הבית נעקץ.
מעגל החיים של נמלת האש תלוי בגודל הנמלה. פועלת קטנה חיה בין 30 ל-60 יום, פועלת בינונית חיה בין 60 ל-90 יום ופועלת גדולה תחיה בין 90 ל-180 יום. המלכות חיות בין שנתיים ל-6 שנים. מחזור חיים שלם, מביצה לבוגר אורך בין 22 ל-38 יום.
מעוף כלולות הינו האמצעי העיקרי של התפשטות מושבה אך לא היחיד. התפשטות המושבה באופן משני יכול שיתבצע כאשר חלק מן המושבה יהפוך לחלק עצמאי ונפרד ממושבת האם. לאחר כשנה מהיווסדות הקן מתחיל הליך היצור של הדור הבא, אלו הן נמלים בעלות כנפיים אשר עתידים להקים את הקנים הבאים. בין שישה לשמונה "טיסות הזדווגות" יתרחשו בין האביב לסתיו. מעוף הכלולות יתרחש בד"כ במהלך הצהריים כאשר הטמפרטורה תהא מעל ל-24 מעלות. ההזדווגות מתרחשת במהלך המעוף ולאחריה מתים הזכרים. לעיתים קרובות הפרטים המכונפים נמשכים למקורות מים ובעלי בריכות שחיה ימצאו מאות מהם צפים על פני המים. לאחר התרחשות מעוף הכלולות ניתן למצוא מלכות חדשות המתקבצות יחדיו. התנהגות זו נועדה לעזור בהקמת קן בשיתוף פעולה.
לאחר ההזדווגות תסיר המלכה את כנפיה ותחל במלאכת חיפוש מקום להקים בו את המושבה. לעתים קרובות היא תבחר במקום מסתור הממוקם מתחת לאבנים, עלים, סדק או בקיע קטן, כגון בקצה מדרכה, כביש, או ברחוב. המלכה תתחפר באדמה ותחפור כוך קטן אותו תאטום אחריה כדי להרחיק טורפים. תוך 24 שעות של הזדווגות המלכה תטיל בין 10 ל-15 ביצים אשר יבקעו תוך 8 עד 10 ימים. עד שהקבוצה הראשונה תבקע, המלכה תטיל בין 75 ל- 125 ביצים ביצים נוספות.
שלב הזחל נמשך בדרך כלל בין 6 עד 12 ימים ושלב הגולם נמשך בין 9 עד 16 ימים. לאחר הטלת הביצים השנייה המלכה תפסיק להטיל ביצים עד להבשלת מקבץ הפועלות הראשונות. תהליך זה לוקח בין שבועיים לחודש. המלכה תאכיל את הזחלים הצעירים בהפרשות מבלוטות הרוק שלה ובכנפיים אותם השילה זה מכבר.
הפועלות הראשונות נחשבות לקטנות שבנמלים וזאת מכיוון שאלו לא זכו לחומרים מזינים במיוחד. פועלות אלה מתחילות במלאכת איתור המזון עבור המלכה ועבור הזחלים שהחלו לבקוע. אלו גם פועלות בתוך הקן ובונות אותו. בתוך חודש מופקות פועלות גדולות יותר וגודל אוכלוסיית הקן מחילה לגדול במהירות. תוך חצי שנה מונה הקן אלפי פועלות וזה השלב בו ניתן לראות את הקן מבצבץ מעל פני האדמה. מושבות בגודל זה בדרך כלל מכילות מעט פועלות גדולות, הרבה פועלות בינוניות ורוב של פועלות קטנות. כל הפועלות בקן הן נקבות והן נושאות בכל מטלות הקן. המלכה היא היחידה שמטילה ביצים, קצב הטלת הביצים יכול להגיע לכדי 1,500 ביצים ליום. מושבה בוגרת של נמלת האש הקטנה יכולה להכיל כ-240,000 פועלות.
הפועלות ניזונות משיירי בעלי חיים אחרים כגון חרקים, תולעים ובעלי חוליות. הפועלות גם ילקטו צוף, חלבונים, ושומנים אותם הם ימצאו לרוב בבתים. לעיתים נמלי האש נמשכות לערימות של כביסה מלוכלכת. הזחלים ניזונים רק ממזון נוזלי עד שהם מגיעים לשלב הזחל השלישי שלאחריו הם מסוגלים לעכל מזון מוצק. הנמלים הפועלות יביאו אוכל מוצק, עשיר בחלבון וישאירו אותו מול הפה של הזחלים אשר אלו בתורם יפרישו אנזימי עיכול כדי לפרק את האוכל המוצק ויקיאו אותו חזרה לפועלות שיפנו ויאכילו עימו את המלכה. המלכה מוזנת בעיקר מחלבון וכל עוד ישנו מזון בשפע, ייצור הביצים יהיה מקסימלי.
העוקץ של נמלת האש הקטנה הוא בעל אופי אלקלואיד (תרכובת אורגנית המכילה בסיס חנקני), אשר מפגין פעילות עצבית חזקה. כ 95% של הארס מורכב מאלקלואידים אשר אחראים הן על הכאב החד והן על הנפיחות שמופיעה כיום אחד לאחר התרחשותה. יתרת הארס מכיל תמיסה מימית של חלבונים, פפטידים, ומולקולות קטנות אחרות המייצרות תגובה אלרגית אצל אנשים רגישים יתר על המידה. העקיצה מתבצעת באמצעות הפועלות אשר לפותות את הקורבן בלסתותיהן ומחדירות עוקץ הממוקם בבסיס בטנם. לפיכך, נמלת האש נושכת ועוקצת אך רק העוקץ אחראי לכאב ולפריחה.
האם ניתן לחסלם באמצעים ביתיים?
ובכן … כנראה שלא. מיגור מזיקים לרבות נמלים הינו עניין קשה מאוד, יקר וגוזל זמן רב. נוסף על כך, אם בשטח ביתכם ישנם נמלי אש ואף פעלתם רבות לנסות ולהדבירם באמצעים ביתיים הרי שהדבר לא מחייב שהשכנים יפעלו כך גם הם. מטבע הדברים, חומרי הדברה ביתיים מתפרקים במהירות (תוך מספר ימים בודדים) ואף אם אלו "מעלימים" את נמלי האש, הרי שהן יחזרו תוך זמן קצר, מיד לאחר שחומרי ההדברה יתפרקו.
יסודות ניהול IPM – תקשו על נמלת האש להתבסס בשטח.
הסיבה בגינה מזיקים חיים בסביבתנו הינה הקלות היחסית למתן מענה מיידי למחסה, מזון ומים. נמלת האש, כשאר היצורים האורגניים תתרבה במקום עם התנאים אופטימאליים עבורה, כאשר תאתר נמלת האש שטח חמים, לח, מוצל ועם צמחייה כל שנותר לה הוא להגר. נמלת האש הקטנה ניזונה מצוף פרחים, טל דבש של כנימות וטרף מחרקים אחרים, קטנים כגדולים. הם יבנו את קניהם בכל מיקום נוח עם העדפה למקומות נסתרים כגון: תחת אבנים, פסולת עלים, עץ נרקב, תחת אדניות ופריטים אחרים הבאים במגע עם האדמה או בסיסי עלים של צמחים בעלי עלים גדולים.
האקלים בארץ ישראל מיטיב עם נמלת האש הקטנה ומאחר ואיננו יכולים לשנות את האקלים, עליכם לבצע שינויים חיצוניים בשטח החצר שיגבילו את יכולת נמלת האש הקטנה להתיישב בשטחכם או לפחות להקטין את מספר הקינים הפוטנציאלים. ניקוי החצרות מעלים יבשים, הסרת צמחי פרא וגיזום צמחייה שענפיה נוגעים בשטח המבנה. האקלים בישראל יבש ובשל כך יש צורך בביצוע השקיה תכופה לצמחיה, ניתן להשתמש בטכניקות גינון חסכוניות במים ואף נטיעה של צמחיה מלאכותית. פעולות אלו יגבילו א יכול נמלת האש הקטנה להתבסס בסביבתנו.
לעתים קרובות, התגובה הראשונה שלנו כאשר אנו רואים נמלים ברחבי הבית היא לתפוס תרסיס נגד חרקים ולרסס אותם למוות! (ולא רק, יש כאלו שמשתמשים בג'ל/גרגרי פיתיון לנמלים, בתרסיס לניקוי חלונות, תרסיס פלפל, כינמון, עלי דפנה והרשימה עוד ארוכה…) אבל, כל הפתרונות הביתיים לרוב לא יצליחו לפתור את הבעיה. שביל הנמלים אותו אנו רואים מהווה כ-10% מסך כל המושבה. מושבת נמלים מונה אלפים רבים של פרטים וכאשר אלו נמצאים במצוקה הם נוטים להתפזר ואף להקים קינים נוספים, בנוסף לכך, במרבית המקרים, כאשר מדובר בנמלת האש הקטנה, הקינים נמצאים מחוץ למבנה והפרטים חודרים לתוך ביתכם על מנת לחפש נוזלים כך שריסוס אותם פרטים לא מהווה כל שינוי במצב הסביבתי. לרוב, מושבת נמלת האש תהיה מחוץ למבנה ולכן הדרך הנכונה ביותר לטפל בבעיה תהא מחוץ לבית ולא בתוכו (למעט נקודות חדירה פוטנציאליות).
לאחרונה התפתחה שיטה לשימוש בג'ל פיתיון או גרגרי פיתיון לנמלים. זהו חומר משיכה המכיל רעל (לרוב פיפרוניל) אותו אמורה הנמלה לשאת לקן ולהאכיל בו את המלכה וזו מתה מהרעל ובכך תמות המושבה. שיטה זו אינה עובדת באופן גורף ולעיתים אף גורמת לתוצאה הפוכה שכן נמלים רבות נמשכות לחצר המטופלת מתוך קינים המרוחקים עשרות מטרים וכשאלו נושאות את גרגרי הפיתיון אל הקן, מפאת המרחק, הן מתות כבר בדרך והקנים ממשיכים להתקיים ללא הפרעה. שימוש בשיטת הפתיונות הינה שימושית למדבירים מורשים ואלו משתמשים בה בהתאם לשטח ולרמת המפגע אך לרוב כטיפול משלים ולא כחלופה לביצוע פעולות הדברה משולבת.
אז… איך מתחילים?
מערך חומרי ההדברה במדינת ישראל הוא רב ומגוון. חומרי ההדברה מגיעים בתואריות שונות, נוזליים, גרגריים, אבקתיים, בקבוקים קטנים, גדולים, תרסיסים, מוכנים לשימוש, מרוכזים ועוד. על מנת למצוא את החומר בעל האפקטיביות המקסימלית יש צורך בידע ובנסיון. חלק מהחומרים מהווים סכנה לבני הבית אף שהם נמכרים לכל אדם. חלק מחומרי ההדברה מזיקים במגע עם העור ואחרים מזיקים בנשימה, חלקם מתפרקים תוך יממה וחלקם נשארים פעילים למשך שנים ובכך פוגעים במקורות מים ובבעלי חיים אחרים (כגון דבורים שנמצאים בסכנת היעלמות חמורה בשל השימוש הרב והלא מבוקר בחומרי הדברה). כשם שלא נמצא לנכון לפנות לחנות חלפים לרכב על מנת לרכוש רפידות בלם ולהחליפם באופן עצמאי (והסכנה שבכך מוחשית..) כך שימוש בחומרי הדברה מחייבת מקצועיות, ידע וניסיון שבלעדיהם מדובר בסכנת נפשות שלרוב אינה נראית אלא בטווח זמן ארוך.
באם נתקלתם במטרד של נמלת האש הקטנה רצוי להזמין מדביר מוסמך אשר יאתר את אוכלוסיית הנמלים ונקודות החדירה למבנה ויבצע הדברת נמלת האש הקטנה באמצעות חומרי הדברה שארתיים.