סדרת העכבישאים (ARANEAE)

מספרם המוערך של מיני העכבישים בעולם עומד על 45,000 מינים. כ-30,000 מינים של עכבישים ידועים לנו כיום ומהם רק כמה עשרות מינים עלולים לסכן חיי אדם. עיקר הסכנה נשקפת מנקבות העכבישים המגלות תוקפנות יתרה כשהן נושאות שק ביצים או כשהן שומרות על צאצאיהן.

הגוף מחולק לשתי חטיבות, ראשחזה ובטן וביניהן לא ניכרים סימני פרקים. בקצה הבטן בולטים בין 1 ל-3 זוגות של גבשושיות טוויה. בראשם 8 עיניים המסודרות בסדר שונה בין מין למין ולעיתים משמשות לקביעת המשפחה.

למרבית העכבישים יש זוג בלוטות ארס, שנפתחות בקצות הכליצרות שלהם. באמצעות הכליצרות הם מזריקים את הארס לטרפם שהוא בדרך כלל פרוק רגליים קטן.

הנקבה אורגת פקעת ומטילה בתוכה ביצים. פקעת הביצים שונה ממשפחה למשפחה, לעיתים הפקעת גמישה ולעיתים קשה. מינים מסוימים תולים את פקעת הביצים בתוך המטווה או שהם מצמידים אותו למצע בקרבתם. יש מינים הנותרים עם פקעת הביצים ויש שנוטשים אותה. התפתחות בדרך של רביית בתולין אינה ידועה בעכבישים.

הצעירים בוקעים בתוך הפקעת ונותרים בה עד אשר הם מתנשלים פעם אחת או פעמיים ורק לאחר שבועות מספר הם יוצאים מן הפקעת. ברוב המינים נשארים הצאצאים עם האם עד שהם מתחילים לקלוט מזון מן החוץ. הצעירים נשארים יחדיו לפחות בשלבים הראשונים לחייהם ומתפצלים בשלבים המאוחרים עקב קניבליות השכיחה בקרב רוב הבוגרים. אחת מדרכי התפוצה המוכרות של העכבישים היא באמצעות קורי תעופה. העכביש הצעיר מפריש מגופו קור ונישא ברוח למרחק של קילומטרים רבים. במרבית המינים שונה מראה הצעירים לגמרי ממראה הבוגרים ורק לאחר התנשלויות מספר נראים העכבישים כמראה הבוגרים.

רבים מאויבי העכבישים כגון: עופות, לטאות, שממיות, יונקים קטנים ועוד נקלעים אליהם באופן אקראי, אך הצרעות מתמחות בציד עכבישים, הן עוקצות ומשתקות את העכבישים ומביאות אותם לקן חפור באדמה שם הן מטילות ביצים לצד העכביש המשותק שישמש מזון לזחליהם.

משפחת הפרוניתיים (Theraphosidae)

משפחה רבת מינים וביניהם הגדולים שבעכבישי העולם. כולם שעירים מאוד ופעילים בעיקר בלילה. הם חיים במאורות וצדים בסביבותיה. ביניהם מינים הצדים לטאות, נחשים וקרפדות. עכבישי הטרנטולה הידועים בגודלם שייכים למשפחה זו.

פרונית (Chaetopelma)

גודלה של הנקבה עשוי להגיע ל-4 ס"מ. מין זה מסוגל לרוץ במהירות וכאשר הוא חש מאוים זוקף את גופו מוכן לנשיכה. עוצמת הארס שלהם נמוכה אך עם זאת עלולים להכאיב בעקיצתם עקב גודל הציפורניים. בראותם יריב גדול הם מגרדים את רגליהם האחוריות בקצה בטנם ומעיפים כלפי מעלה ענן של זיפים הגורם לגירוי. פעילים בעיקר בחודשי החורף. יש מהם השוכנים במקלטים לחים, בתעלות ניקוז וביוב ובלב אזורים עירוניים.

משפחת הרעדנים (Pholcidae)

מרבית ממיני משפחה זו מתאפיינים ברגליים חוטיות וארוכות. הם שכיחים מאוד במגורי אדם ובשדות. רובם אינם מסוכנים כלל לבני אדם.

משפחת הכדורנים (Theridiidae)

זוהי אחת ממשפחות העכבישים הגדולה בעולם. בטנם כדורית ולכולם 3 ציפורניים בקצות הרגליים.

כדורן (Theridion)

מין שכיח מאוד בארץ. מרביתם זעירים ואורכם אינו עולה על 2 מ"מ. הם אורגים מטווים בין עלים או סביב ענפים ולעיתים גם על כתלי בתים. כמה ממינים אלה מתלווים למגורי האדם ותפוצתם כלל עולמית.

אלמנה שחורה (Latrodectus tredecimguttatus)

מין הנחשב לארסי ומסוכן ביותר בין עכבישי ישראל. אורך הזכר הוא רק 5 מ"מ ואורך הנקבה פי 3 מגודלו של הזכר. צורת גופה כדורית וצבעה שחור מבריק מעוטר בפס אדום או שניים. הצעירים שונים מן הבוגרים וצבעם מנומר בשורות של כתמים אדומים. לרוב ימצאו תחת אבנים ובבסיסי צמחים. הנקבה אינה נוטה לעקוץ ולרוב, עקיצות נגרמות בעקבות לחיצה על גופה עת תוחבים בחוסר זהירות ידיים לתוך מטווה.

משפחת המשפכניים (Agelenidae)

מין הניכר במבנה איברי הטוויה שבקצה גופו. הם טווים מטווים בצורת משפך על צמחים ובפתחי מחילות. העכביש רובץ בפתח המחילה ומיד כשמרגיש שחרק נחת על המטווה רץ וחוטף את החרק ישירות למחילה. בארץ מצויים מספר סוגים וביניהם כאלו ששוכנים בבתים, במרתפים ובמבנים נטושים.

משפחת הזאבנים (Lycosidae)

עכבישים ציידים, שכיחים מאוד. רצים במהירות לתוך שיחים. מתאפיינים במבנה עיניים הערוכות בצורת האות "ח" כשבמרכז 4 עיניות קטנות בשורה ומצידיהם זוג עיניות גדולות ומאחוריהן עוד זוג עיניות קטנות. הנקבות נושאות את פקעות הביצים והצעירים נישאים על גב אימותיהם.

משפחת הקופצנים (Salticidae)

זוהי המשפחה הגדולה במשפחת העכבישים. מערך עיניהם בנוי כך שבחזית זוג עיניות תיכוניות גדולות, בצידיהן 2 עיניות קטנות ומאחוריהן עוד 4 עיניות. מין זה נחשב לבעל הראייה הטובה ביותר מבין מיני העכבישים. רגליהם קטנות ובאמצעותם הם מנתרים ומזנקים על טרפם. הם צדים בשעות היום. נפוץ בבתים ואינו נחשב למזיק.