סדרת הפרעושאים (SIPHONAPTERA)

חרקים זעירים מחוסרי כנפיים ופחוסים בצידם. בסדרה זו יש יותר מ-2,000 מינים, כ-40 חיים בישראל. גודלם אינו עולה על 4 מ"מ.

רק הפרעושים הבוגרים הינם טפילים מוצצי דם: 94% מן המינים הידועים הם טפילי יונקים ו-6% הם טפילי עופות.

לבני סדרה זו יכולת ניתור מצוינת אודות לרגליהם הארוכות. פרעוש רעב מסוגל להמשיך בניתורו זמן רב, כך למשל, פרעוש הדבר מסוגל לנתר ברציפות 72 שעות, 600 ניתורים בשעה ובכל ניתור תאוצה של 1350 מטר לשנייה בריבוע! מבנה גופם השטוח מאפשר להם תנועה חופשית בין השערות והנוצות של הפונדקאים. למינים רבים מסרקות המצויים על הראש ובשפת פרקי החזה, מאפיין זה עוזר בזיהוי מין הפרעוש.

הנקבה מטילה, בין שערות הפונדקאי, מאות ביצים. הביצים אינן דביקות ונושרות מהפונדקאי לקרקע. הזחל ללא רגליים ומכוסה זיפים ארוכים בהם נאחז אבק היוצר הסוואה, קשה מאוד לאתרם. הזחלים מעדיפים תנאי חשיכה ומתפתחים בין סיבי השטיחים או הריפוד ובאזור מרבצו של בעל חיים. הזחל הבוגר טווה גולם ומתגלם בתוכו. בתנאים שאינם מתאימים לגיחתו כגון חוסר בפונדקאים, קור או יובש, יכולים הבוגרים להישאר רדומים, עד שנה, בתוך הגולם עד להשתפרות התנאים במקום או עד מעבר פונדקאי.

פרעוש האדם (Pulex irritans)

תפוצתו של פרעוש זה היא כלל עולמית ושכיח בעיקר באזורים חמים. זהו מין שליווה את האדם עוד בימים בהם חי במערות בשכנות עם יונקים ששימשו פונדקאים במקור. כיום לאור הבנייה החדשה הכוללת רצפות אטומות והרגלי ניקיון, מין זה אינו שכיח במשכנו של האדם.

פרעוש הדבר (Xenopsylla cheopis)

מין זה חסר מסרקות. זהו מין הנטפל לחולדות ומעביר את מחלת הדבר ומחלת טיפוס הבהרות האנדמי. מחלת הדבר היא אחת מהמחלות המגפתיות הקטלניות ביותר לבני אדם. המגיפה הפילה קרבנות רבים בימי הביניים ובשנת 1894 הפילה כ-100,000 חללים בערי הנמל של סין. רק בסוף המאה ה-19 התגלה חיידק הדבר ונמצא דרך העברתו ממכרסם למכרסם באמצעות פרעושים. נראה כי מכרסמים החיים בבר מתקיימים בשיווי משקל עם מחלת הדבר וזו מתפרצת רק כאשר הפרעושים מעבירים את המחלה לחולדות בית.

במקום קיבה טוחנת, המאפיינת את החרקים, לפרעוש מסננת דם. במינים מסוימים מתפתחים תרבית של חיידקי דבר במסננת הדם ומערכת העיקול של הפרעוש נסתמת, כתוצאה אלו יוותרו במצב תמידי של רעב וינתרו מפונדקאי אחד למשנהו בניסיון לרוות מדמו בעודם מפיצים את חיידקי הדבר.

פרעוש הכלב (Ctenocephalides canis)

זהו מין הנטפל לשועלים ותנים. הוא בעל מסרקות בלחייו ובחזהו הקדמי ונמצא לעיתים על בני אדם.

פרעוש החתול (Ctenocephalides felis)<

ראשו מוארך יותר מזה של פרעוש הכלב. זהו המין השכיח ביותר על כלבים וחתולים ונטפל גם לחתולי בר, שועלים, נמיות ועוד.

בהיות הפרעושים חרקים מוצצי דם, הם עלולים לגרום מחלות לאדם ולבעלי חיים אחרים המשמשים להם פונדקאים, הן על ידי נזק ישיר והן בשמשם וקטורים להעברת מחלות שונות. כיום הנזק העיקרי הוא על פי רוב הטרדה עם סיכוי לתגובה אלרגית חריפה ובמעטים מהמקרים קיימת סכנה של הדבקות במחלה.