סדרת הדבוראים (HYMENOPTERA)
ידועים יותר מ-140,000 מינים בסדרה זו גודלם נע בין 0.5 מ"מ ועד ל-50 מ"מ. בסדרה זו נכללות הדבורים, הצרעות, הנמלים, צרעות העפצים והצרעות הטפיליות. לרוב המינים שני זוגות כנפיים כאשר הכנפיים הקדמיות קרומיות וגדולות מן האחוריות. הכנפיים האחוריות מתחברות לקדמיות על ידי קרסים קטנים, יש מינים בהן הכנפיים מנוונות או חסרות כליל. הזחלים משתייכים לטיפוס זחל אמיתי – להם רגליים אמיתיות קבועות בחזה ורגליים מדומות בבטן, או משתייכים לטיפוס דמוי זחל – להם אין רגליים.
משפחת הנמליים (Formicidae)
במשפחה זו כ-10,000 מינים, כ-160 מהם חיים בישראל. הנמלים חיות בחברה, מספר הנמלים במושבה יכול להגיע ל-100,000. הזכרים והנקבות המכונפים עוזבים את הקן למעוף הכלולות ולאחר זמן מה מתים הזכרים. הנקבה משירה את כנפיה וחיה זמן מסוים בתא שבקרקע או בתוך עצה.
מרבית הביצים שהוטלו בתחילה, נאכלות על ידי המלכה או שהן משמשות מזון לזחלים הראשונים. מן הביצים בוקעים זחלים לבנים, חסרי רגליים וחסרי יכולת לדאוג לעצמם. המלכה מלקקת אותם ומזינה אותם ברוק מזין הנוצר מעיכול שרירי התעופה להם היא אינה זקוקה עוד. מן הגלמים הראשונים מגיחות רק פועלות ואלו מיד יוצאות לאיתור מזון וטיפול בוולדות. החל מפרק זמן זה המלכה מתמסרת אך ורק להטלת ביצים.
הפועלות הן נקבות בעלי מערכת מין מנוונת והן נבדלות בגודל גופן מהמלכה. במושבה קיימת חלוקת עבודה: המלכה מטילה ביצים, הפועלות מטפלות במשותף בוולדות, דואגות למזון, בונות את הקן , מגינות עליו ועוד. בדרך כלל מצויה מלכה אחת בכל מושבה אולם ישנם מושבות מרובות אוכלוסין שם תימצאנה מספר מלכות.
מזון הנמלים הוא רבגוני ומקורותיו מן החי והצומח, ישנם מינים המתקיימים רק על טרף ויש שניזונים רק מזרעים. מרבית הנמלים נמשכות להפרשות מתוקות כגון צוף של פרחים.
אספקת המזון בקן תלויה בסוג המזון הנמצא:
פיסות מזון מוצק – ניתן לזחלים, אלו מעכלים את המזון ולאחר מכן מקיאים אותו לנמלים פועלות שתפקידן להעביר את האוכל לחברים אחרים במושבה.
מזון נוזלי – נאכל בשטח ונאגר על ידי הפועלות בזפק, בעת חזרתן לקן פולטות הפועלות את המזון ומאכילות חברים אחרים במושבה.
החלפה זו של מזון בין בני מושבה נקראת trophallaxis.
אמצעי התקשורת של הנמלים מפותחים ונעשים ע"י ראייה, מישוש ותקשורת כימית בעזרת הפרשות פרומונים. כאשר פועלת מצאה מקור מזון היא מסמנת שביל פרומונים בשובה לקן וכך מעודדת את חברותיה לפנות למקור המזון. לזכותם של הנמלים יאמר כי הם בעלי החיים המצליחים ביותר עליי אדמות. ניתן למצוא נמלים כמעט בכל מקום אך רק מעטים מהם יכולים להיחשב כמזיקים.
נמלת קציר (Messor)
אחד ממיני הנמלים הבולטים ביותר בארץ. לרוב נמצאות בשיירות ארוכות מביאות זרעים לאגירה בקן. הקן עשוי להגיע עד לעומק של 3 מ' ויותר.
נמלת הקציר ניזונה בעיקר בזרעים ובמידה מועטת בחרקים. ישנם מינים העולים על עצים נושכים את גבעול הפרי כאשר הנמלה עליו ונופלים יחד לאדמה.
השביל המוביל לקן ממקור המזון מסומן בפרומונים ועליו ניתן למוצאם רצות הלוך ושוב. כמות המזון שנאגרת בקיני מין זה נאמדות בקילוגרמים ועל כן הן מהוות מזיק חקלאי.
נמלת קציר שחורה (M. ebeninus)
המין השכיח ביותר באזור החוף. אורך גוף הפועלות נע עד ל-11 מ"מ, הקנים חפורים בעומק רב ובהן נמלים רבות. נעות בשבילי איסוף על פני עשרות מטרים.
מורית (Monomorium)
בישראל מצויים כ-15 מינים ותת מינים. הפועלות קטנות ושוות צורה וגודל. בקיניהם מספר מלכות. נוהגות לבנות את קיניהן בתוך הבית בסדקים שבקירות והן אוכלות כל.
מורית נאה (Monomorium venustum)
תפוצתו של מין זה משתרעת בכל הארץ. אורך גוף הפועלות כ-4 מ"מ. צבע הראש והחזה צהוב ובטנם בצבע חום-שחור. שיירות נראות על פני הקרקע ואף על עצים.
מורית עדינה (M. gracillimum)
מין המקנן בקרקע אך שכיח בבתים, מקנן מתחת למרצפות ומחפש מזון במטבח. אורך הגוף של הפועלות כ-3 מ"מ, גופם נוצץ ועיניהם קטנות. למין זה יש 2 מופעים: נמלים צהובות שבטנן חומה או מופע חום-שחור.
נמלה בנאית (Tapinoma)
נמלים שחורות המקננות באדמה ומתחת לאבנים. בחודשי החורף מין זה יוצר קנים המתרוממים בצורת תלים, העשויים להתנשא עד לגובה 30 ס"מ. בתוך התיל יש תעלות וחדרים. הטמפרטורה בקן גבוהה בכמה מעלות מהסביבה ויש הסוברים כי התופעה נוצרת תודות לתל הקולט קרני שמש. בקיץ נעלמים התלים והקנים נבנים בתוך הקרקע. באביב מספר הוולדות בקן גבוה למרות שבמהלך כל השנה קיימים וולדות בקן. בכל קן קיימות מספר מלכות.
נמלים בנאיות ניזונות מן החי ומן הצומח. ממזונן הן מסמנות שביל ריח ועושות דרכן בשיירה על פני הקרקע ועל צמחים. בשעת סכנה משחררות הפועלות פרומון המזעיק את הפועלות האחרות אל מקום הסכנה כשלסתותיהן פעורות ובטנם מורמת.
נמלה בנאית ישראלית (T. erraticum Israelis)
אורך הגוף של הפועלת כ-4 מ"מ ושל המלכה כ-5.5 מ"מ. תפוצתה כמעט בכל אזורי הארץ.
נמלת האש (Solenopsis)
צבע נמלת האש אדום-כתום וגודלם עד ל-1.5 מ"מ. מין זה עוקץ בני אדם ובעלי חיים בכל שעות היום, בבית ובחצר. מקור הנמלה הוא בדרום אמריקה ובישראל היא נחשבת למין פולש. מין זה התגלה לראשונה בשנת 2005 בצפון הארץ ובמרכזה ונראה שהגיעה במשלוחי עץ ואדמה מארצות אמריקה.
המין המצוי בארץ הינו נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata)למרות גודלה ועדינותה, עקיצתה כואבת מאוד ויוצרת מעין כוויה העלולה, אצל חלק מן האנשים, לפתח אלרגיה חריפה. במרבית המקרים הנמלים ימצאו בחצר אך בימי הקיץ הן חודרות לבתים בחיפוש אחר מקומות קרירים ומי שתייה.
מכיוון שמין זה נחשב לחרק פולש וכלול ברשימת 100 המינים הפולשים הבעייתיים ביותר, יש להזמין שירותי הדברה מיד עם גילויו או לכל הפחות ליצור קשר מיידי עם הרשות המקומית.