יסודות ההדברה

הרקע האקולוגי של בעיות ההדברה

בני האדם שינו את סדרי החברה הטבעית בעולם, הם הכניסו שינויים מרחיקי לכת בתנאי הסביבה כגון יצירת מיקרו אקלים, צמחיה, מבנה הקרקע ועוד, הכול על מנת למלא את הצורך לניצול מקסימאלי של משאבי הטבע. האדם לא חזה מראש את גודל הנזקים שתסב לו מהפכה זו כך שכיום מאיימת עלינו סכנת הפיכת שטחים שלמים למדברות שממה מסיבות שונות. חלק נכבד מהבעיות האקולוגיות נוצרו ע"י החרקים שהתפתחו ביתר בשל פעילות האדם. מחקר שנערך בשנת 1843 בבריטניה העלה נתונים מדאיגים לעניין דישון קרקע, על ידי חקלאים, בזבלים טבעיים ומלאכותיים, נמצא כי בשטחים שדושנו בזבלים אלו נמצאו בין 2-4 מליון חרקים מזיקים לשטח של 25 דונם בעוד שבקרקע שלא דושנה באותו הגודל נמצאו פחות מ-700 אלף חרקים מזיקים. המלחמה הנטושה בין האדם לחרקים תימשך כל עוד קיים המין האנושי. הגורם למלחמה זו הוא קיומה של תחרות קשה בין האדם לבין מיני חרקים על אותם דברים ובאותה העת.

חומרי הדברה

חומרי הרעל המנוצלים למטרות הדברת חרקים מזיקים ממוינים על פי דרך חדירתם אל תוך המזיק ובהתאם לכך מבדילים בין הקטגוריות הבאות:

רעלי קיבה – אלו רעלים הפועלים על החרק רק לאחר שזה קלט אותם יחד עם מזונו. רעלים אלה אינם עובדים על מזיקים בעלי גפי פה עוקצים-מוצצים שכן אלו ניזונים רק עם החדרת גפי פיהם לתוך רקמות האורגניזם הפונדקאי.

רעלי מגע – רעלים אלו פועלים באמצעות מגע ישיר עם גוף המזיק. הרעלים חדרים מבעד לקוטיקולה (שריון החרק) או דרך הטריכאות (צינורות הנשימה). רעלי המגע כוללים חומרים צמחיים וביניהם פירתרום המופק מצמח החרצית או חומרים סינטטיים וביניהם משפחת הפירתרואידים המהווים חיקוי סינטטי לפירתרום. המשותף לרעלי המגע היא מסיסותם בשמנים מה שמאפשר להם לחדור דרך כסות הגוף.

רעלים סיסטמיים – לעיתים חומרים אלה נכללים ברעלי הקיבה כיוון שגם הם פועלים רק לאחר שהגיעו למערכת העיכול של החרק, ההבדל בין משפחות הרעלים היא שרעלים סיסטמיים מוחדרים לתוך גופו של הצמח ומספקים לו הגנה מלאה מבלי לפגוע בצמח כלל אלא בחרקים הניזונים ממנו.

רעלי עישון – רעלים המיושמים בצורת עשן או אדים וחודרים למזיק דרך פתחי הנשימה, דרך הקוטיקולה ואף דרך קליפות הביצים. שימוש ברעלים אלה נעשים בתוך חללים סגורים ואטומים ומצריך רישיון הדברה באיוד.

פעולתם הממיתה של חומרי הדברה היא תמיד תוצאה של התערבות בתהליך של אורגניזם חי. כך למשל רעלי עצבים מעכבים את ייצור האנזים כולינאסתראז (Cholinesterase) המחיש את פירוק האצטילכולין (Acetyl-choline) .משהצטבר האצטילכולין, מופרע מנגנון ההולכה של הגירוי העצבי והתוצאה היא התכווצות בלתי פוסקת של השרירים הגורמת לעיוות הגוף שסיומה מוות.

קיימים הבדלים יסודיים בין השפעתם הארסית של חומרי הרעל השונים. יש הפועלים באופן מיידי ויש שהשפעתם מצטברת, נאגרות בגוף כמויות זעירות של רעל והשפעתו הממיתה תורגש רק לאחר שנצטברה בגוף כמות מסוימת.

מידת ארסיותו של רעל אינה שווה בגיליו השונים של החרק רעלים אחדים רעילים לדרגות בוגרות בעוד אינם פוגעים במאומה בדרגות צעירות בעוד אחרים מתנהגים ההפך. מידת הארסיות נמדדת על ידי אחוז התמותה. בדרך כלל מתים בתחילה רק פרטים בודדים, אחר כך הולך וגובר במהירות קצב התמותה עד לתמותה של מחצית מהחרקים. מרישום הנתונים מתקבלת עקומת הצטברות של התמותה כאשר המועד המדויק של פעולת הרעל מותנה בריכוזו של החומר – ככל שיקטן הריכוז, יארך זמן התמותה וככל שיגדל הריכוז יתקצר פרק זמן זה.

השפעה מכרעת קיימת לתנאי סביבה (טמפרטורה ולחות) על השפעת הרעל. כך לדוגמא, למרבית הרעלים קיים סף טמפרטורה שמתחתיו אין הם פועלים.

תודות להתפתחות חומרי ההדברה, השיג האדם הישגים ניכרים בדיכוי שלוש המחלות הקטלניות ביותר אשר רדפו אותו מראשית ימי ההיסטוריה הכתובה: הדבר, המלריה וטיפוס הבהרות האפידמי. מחלות אלו כמעט ונעלמו מן העולם או לפחות מן הארצות המפותחות.

כמובן שלצד היתרונות קיימים חסרונות ומערכות אקולוגיות שלמות שילמו את המחיר של שימוש בחומרי הדברה. כיום חומרי ההדברה סלקטיביים ובעלי כושר הישארות נמוך כך שהם מחסלים את המזיק אך אינם נותרים בטבע זמן רב וככאלה הם אינם גורמים להדברה משנית.