בעיית היונים נחשבת למגיפה עולמית, משאבים רבים הושקעו ומושקעים בחיפוש אחר פתרון לבעיה.
פתרונות כגון בובות דמה, אכלוס האתר בבזים, שימוש בחומרים כימיים ואיסורים על האכלת יונים עלו בתוהו. ליונים יכולת למידה ובכוחם להתגבר על מכשולים רבים בניסיון לקנן באזורי העדיפות שלהם.
כיום לא קיים פתרון כללי לבעיה ולכל אתר פתרון ספציפי בהתאם למתאר המקום ולגודל המטרד.
היונים הפכו למטרד בבתים פרטיים, בתי דירות, מחסנים, מגדלים ועוד, כאשר הן מעדיפות לקנן בחלקים פנימיים של מבנים ובכך מזהמות את המקום. במקומות רבים מתגודדות היונים לכדי קבוצות גדולות ויוצרות כמות עצומה של רעש, לכלוך וריח רע הנוצר מלשלשת יונים. הזיהום שמותירה אחריה היונה מהווה מצע נוח לטפילים הגורמים למחלות שונות וביניהן דלקת מוח נגיפית, סלמונלה, אורניתוזיס ועוד.
לא רק לשלשת היונים מהווה גורם סיכון, היונה עצמה מביאה בין נוצותיה חרקים כגון כיני יונים, מיני זבובים ואקריות, שבכוחם לגרום לאלרגיה חריפה.
נזק לוואי נגרם מרמת ה-PH הגבוה בלשלשת, כאשר קורוזיה במתכות ואיכול בלבנים נגרמות במגע עימה. בנוסף, משקלה הגבוה לאחר הצטברות ערימות הלשלשלת לאורך שנים יכול להביא לקריסתו של גג מבנה ישן או ארעי.
הפתרונות האפקטיביים המבוצעים על ידי פ.י הדברה משולבת, פועלים בשני מישורים ומשלימים אחד את השני.
רק שילוב השיטות יהווה פתרון מקיף לבעיית היונים.
ראשית, נטרול מקומות הקינון האהובים על היונים והפיכתם לבלתי מתאימים לקינון באמצעות דוקרנים, קפיץ ו/או יצירת שיפוע של 60 מעלות במשטחים ישרים. פעולות אלה מונעות מן היונים להתחיל במלאכת בניית הקן עד אשר ימצאו מקום מתאים.
שנית, חסימת גישה לאתרי קינון באמצעות רשת יונים הנמתחת לכל אורך המפתח. פתרון זה מיושם במידה ומספר מקומות הקינון הפוטנציאלים גדול או כאשר ישנו קושי ביצועי בנטרול מקומות הקינון באופן פרטני.
עבודת הרחקת יונים כוללת ניקיון המקום משאריות לשלשת (בהנחה והדבר אפשרי מבחינה ביצועית) וריסוסו בחומרי הדברה שארתיים במטרה למנוע התפתחות כיני יונים ומזיקים אחרים.