ארגון הבריאות העולמי הודיע בתחילת שנת 2016 כי נגיף זיקה, שגרם למומים מולדים באלפי תינוקות בברזיל, מתפשט במהירות בדרום אמריקה ובמרכזה ועלול להדביק בין מיליוני בני אדם. בשלב זה, המירוץ נגד הזמן למציאת חיסון או טיפול לנגיף בעיצומו, ובקהילה המדעית סבורים כי ניתן יהיה לפתח חיסון תוך שנה.
נגיף הזיקה בודד לראשונה בשנת 1947 ביער זיקה שבאוגנדה בקרב קופים. הנגיף החל להתפשט באפריקה ולאחר מכן בדרום מזרח אסיה. בשנת 1952 נתגלו מקרים ראשונים בקרב בני אדם באוגנדה ובטנזניה ובשנת 2007 התפרץ הנגיף גם במיקרונזיה וגרם שם לתחלואה נרחבת. בשנת 2015 התפרץ הנגיף בברזיל ולאחר מכן בדרום ומרכז אמריקה עד שבשנת 2016 זוהה הנגיף ב-25 מדינות באמריקה וכן מקרה ראשון של הנגיף זוהה בישראל. מעבר למעבר הנגיף בין בני אדם באמצעות נוזלי גוף (דם, שתן, זרע, רוק וכד'), זה מועבר גם באמצעות יתושים ממין אדס.
נגיף הזיקה נחשב למסוכן ביותר לנשים בשליש הראשון להריון שכן ישנו החשד כי הנגיף פוגע בעובר וגורם למיקרוצפליה – תסמונת רפואית שבה היקף הראש של היילוד קטן מהיקף הראש הממוצע מה שגורם לפגיעה נוירולוגית בתפקודי המוח.
נגיף הזיקה עובר באמצעות עקיצת יתוש מסוג אדס מצרי (Aedes aegypti) ויתוש הטיגריס האסייני (Aedes albopictus). בישראל מצוי יתוש הטיגריס האסייני וטרם זוהתה אוכלוסיה משמעותית של יתוש האדס המצרי, עם זאת זני יתושים אלו זהים ברמה הביולוגית ורמת הסיכון אשר מתלווה אליהם. מזיק זה מעביר כ-20 סוגי מחלות כאשר המחלות העיקריות הינם קדחת דנגי (Dengue), צ'יקונגוניה (Chikungunya), דלקת מח יפנית (Japanese encephalitis), תולעי לב (Dirofilaria sp.) ונגיף הזיקה (Zika virus) יתוש זה הינו מין פולש ונחשב לאחד מ-100 מיני הפולשים הגרועים בעולם.
גודלו של יתוש הטיגריס האסייני הינו בין 2 מ"מ ל-10 מ"מ ועליו דוגמת פסים מפוספסת בגוונים שחור לבן ופס כסוף לאורך גב הגוף עד לסוף החזה. גודלו של היתוש מושפע מצפיפות הזחלים במים אך לרוב גודלם קטן מ-10 מ"מ ובשל כך אלו מסוכלים לחדור מבעד לרשתות. גודלו של הזכר גדול בכ-20% מגודל הנקבה ובדומה לשאר מיני היתושים, הנקבה מצויידת בחוטם המאפשר לה לעקוץ ולמצוץ דם מהפונדקאי. שני המינים ניזונים מצוף אך הנקבה זקוקה לדם על מנת להפיק ביצים.
עקיצת היתוש הטיגריס האסייני כואבת ומתרחשת רק ביום שכן אלו פעילי יום, בשונה משאר היתושים בארץ, ואלו נחים בשעות הבוקר והלילה. ארוחת דם מכילה כ-2 מיקרו-ליטר דם ולעיתים כמות זו מושגת רק לאחר מספר עקיצות. מזיק זה עוקץ גם עופות ויונקים נוספים, מלבד בני אדם, ולכן יתושים אלו בעלי פוטנציאל גבוה להידבקות במחלות ולשמש כווקטור להעברת פתוגניים בין בעלי חיים ובני אדם כגון נגיף קדחת הנילוס ונגיף הזיקה, אשר אותר לראשונה רק אצל קופים.
כיומיים לאחר מציצת ארוחת דם מהפונדקאי, מסוגלת נקבת היתוש להטיל בין 40 ל-120 ביצים בממוצע בתטולה. הנקבות יכולות להפיק עד חמש קבוצות של ביצים במהלך חיים. מספר הביצים תלוי בגודל ארוחת הדם אותו הצליחה נקבת היתוש למצוץ. הביצים מוטלות על משטחים לחים באזורים מוצפים זמנית כגון, מכולות, חביות, דליים, אגרטלי פרחים, בקבוקים זרוקים, פחיות, צמיגים ועוד. ההטלה אינה מתבצעת ישירות בתוך המים אלא בדפנות. לביצים יכולת הישרדות בתקופות יובש ובוקעות לאחר הרטבה מחודשת. ליתוש הטיגריס האסייני יכולת תעופה נמוכה כך שאתרי רבייה צפויים להיות קרובים אחד לשני. אצל האדם המצרי, נקבת היתוש לא תטיל את כל הביצים בבת אחת ומשך ההטלה יכול להתפרס על פני שעות או ימים, תלוי בזמינות מצע מתאים להטלה.
הביצים חלקות וארוכות – באורך של כמילימטר אחד. מיד לאחר ההטלה צבע הביצים לבן אך בתוך דקות צבעם הופך לשחור מבריק. באקלים חם, בדומה לזה השרוי באזורינו, השלמת התפתחות מביצה לבוגר אורכת כשבוע. הביצים המוטלות יכולות לשרוד במשך תקופות ארוכות מאוד במצב יבש ולעתים אף יותר משנה. עם זאת, הם בוקעים מייד לאחר חשיפתם למים, דבר שגורם לקושי גדול בשליטה על התרבות הטיגריס האסייני.
הזחלים בוקעים כיומיים לאחר הטלת הביצים. הזחלים ניזונים מחלקיקים אורגניים במים כגון, אצות ואורגניזמים מיקרוסקופים אחרים. את רוב זמנם יבלו הזחלים על פני שטח המים כאשר סיפון הנשימה ממוקם על שפת המים ומאפשר להם לנשום אך אם תופרע מנוחתם אלו ישקעו לעומק המים, כך גם יעשו שעה שיחפשו מזון.
התפתחות הזחל תלויה בטמפרטורה ואורכת בין 4 ל-21 ימים במהלכם עוברים הזחלים ארבעה גלגולים עד לתהליך ההתגלמות. בגלגול הרביעי אורכם כשמונה מילימטרים. הזכרים מתפתחים מהר יותר מהנקבות כך שהזכרים בדרך כלל מתגלמים ראשונים. בטמפרטורות נמוכות יכולים הזחלים להישאר במצבם הנוכחי מבלי הצורך להתגלם זאת במשך חודשים, כל עוד אספקת המים מספיקה.
לאחר הגלגול הרביעי מתגלמים הזחלים. הגלמים ניידים ויכולים להגיב לגירויים כגון שחיה לתחתית מקווה המים באם הם יופרעו עם זאת הגלמים אינם ניזונים. שלב הגולם אורך כיומיים כאשר בסיומם יוצאים יתושים בוגרים ממבנה הגולם באמצעות בליעת אוויר ושבירת המבנה .
עקיצת הטיגריס האסייני כואבת ועלולה להעביר מחלות ועל כן יש לנקוט בצעדים שימנעו מקורות דגירה פוטנציאלים על ידי מניעת איסוף מים כגון, הפיכת עציצים ודליים ריקים, הזרמת מים בבריכות נוי ו/או אכלוסם בדגים, פתיחת מרזבים וכד'. כפעולה משלימה יש לרסס את הצמחייה באזור המפגע לחיסול היתושים הבוגרים.